צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות

מקומות שבהם זכיתי לנגוע.
מקומות שבהם זכיתי לחוש.
מקומות שבחלקם זכיתי לעשות.
לפני 16 שנים. 2 בדצמבר 2007 בשעה 20:28

אישה חייכנית,
ילדה צחקנית,
מאושרת ,
משתוללת ,
חזקה.

אבל עמוק בפנים ,
בנסתר שבחדרי ליבה ,
אי שם במעמקי נשמתה,
מוחבאת לה,
קופסא חתומה.


ובתוכה רובץ לו,
חור שחור,
של עבר קשה,
של זיכרונות מרים,
של חוסר אונים.


ולפתע תזוזה ,
והקופסא מעט נפתחה,
והיא מנסה בכל כוחה,
לסגור אותה,
אבל ללא הצלחה.


והיא נשאבת פנימה,
ובועטת החוצה,
ונאבקת לסגור,
וכמהה לפתוח.


והיא מחייכת אבל עצובה,
והיא צוחקת אבל נוגה,
והיא משתוללת אבל ריקה,
והיא חזקה אבל כל כך חלשה.


אישה ילדה,
ילדה זקנה,
נשמה מחוללת ,טהורה וזכה,
זועקת בדממה ,
בבקשה , עזרה !

Lady Izadora​(שולטת){השד} - עצוב
לפני 16 שנים
bambit​(נשלטת) - תמיד ידעת לראות מעבר ולגעת.
מתגעגעת.
לפני 16 שנים
איזבל לי - יכולת לחשוב שכתבת את זה עלי.
עצוב, נוגע וכנה..
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י