אני רוצה לראות אותך נקי, חלק, עירום.
העור שלך עדין ונקי לגמרי, רק מחכה שאסמן אותו, אנשך, אצבוט, אסטור.
אתה שוכב על השולחן, קשור בסרט בורדו, הידיים מעל הראש, הרגליים בפיסוק קל.
הגאג השחור שהשפתיים שלך עוטפות מונע ממך אפשרות להוציא כל צליל. אתה כבול, דומם, בוהה בי בשקט בזמן שאני מסדרת את הסושי עליך, מהמהמת בשקט וחיוך קטן על שפתיי.
אתה מרגיש אותו עליך, את הבושה והעונג ששוטפים אותך כשאתה מבין שאני הופכת אותך לכלי שלי, ולא סתם ״כלי״ כמו שאני קוראת לך צעצוע, אלא ממש מגש, שולחן, בשביל הצרכים שלי, בשביל האוכל שלי.
אני מסיימת לסדר את הסושי, מורידה את החולצה ונשארת בחזיה השחורה.
אתה בוהה בי בשקט, אתה רוצה לברוח ולרדת על הברכיים כדי לגעת בי אבל אתה כולך קשור.
אני מרימה חתיכה אחת מהחזה שלך ואוכלת, אתה מסתכל עליי נהנית, המוח שלך צועק עליך לרדת על ארבע, לעסות לי את הרגליים בזמן שאני נהנית מהאוכל שלי. כל מה שיגרום לזה להיות יותר מהנה בשבילי.
אני מסתכלת עליך ומחייכת, הזין שלך כבר עומד זקור.
אני לוקחת חתיכה ומציבה אותה על בסיס הזין, בזהירות, שלא תיפול, ואז מתכופפת למטה ולוקחת את החתיכה עם הפה שלי, השפתיים שלי מלטפות מעט את בסיס הזין שלך ואתה רועד, העיניים שלך נעצמות, הפטמות שלך זקוקות מהריגוש והקור.
אתה מרגיש חבטה קלה בירך ומסתכל עליי כשאני מנחיתה את אחד ממקלות האכילה על הירך שלך שוב פעם.
״עיניים עליי.״ אני אומרת. אני אוהבת שהעיניים שלך עליי, שאתה יכול לראות מה אני עושה לך.
אתה רועד כשאני שוב מתכופפת, והפעם לוקחת חתיכה מהבטן שלך.
אתה רוצה ליילל, אבל שום קול לא נשמע מעבר לגאג, רק רוק נצבר ומתחיל לטפטף, ואתה מתחיל להשתגע קצת יותר, תוהה מתי אני אתן לך כבר להתחנן שאגע בך.
(זה בהחלט לא הסשן המפורט שרציתי לכתוב שבוע שעבר, אבל זה גם משהו.
מי מזמין אותי לסושי?;)