מחשבות.

אז אני כבר כמעט חודש בארצות הברית.

כן, ארזתי שתי מזוודות וטרולי והחלטתי לעבור לארצות הברית לחצי שנה. לצפון. קופא לי התחת והביציות.

למען האמת שהייתי צריכה שקט. מהכל. להבין קצת מה אני רוצה הלאה בחיים שלי. מבחינת לימודים ומשפחה וזוגיות.

ואת האמת שאני לא יודעת.

החודש הזה היה מבלבל. נשבר לי הלב, הוא רוסק לגמרי ולא היה לי חיבוק של אמא. אז למדתי להרים את עצמי.

זה מעודד, ומפחיד, אני לא יכולה לחכות לבלות פה את כל הזמן שנותר.

הבדסמ תלוי על חבל, יש ימים שבאלי לגרום לגבר חמוד להסמיק ולרדת על ארבע, ובימים אחרים אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה בגלל המחשבות האלה.

אני צריכה להתמקד, להגיע לאיזושהי תשובה סופית אם באלי להמשיך לשחק בגברים חד פעמיים או למצוא כבר זוגיות. רצוי בריאה.

חוץ מזה- סטארבקס זה פאקינג ביזבוז כסף אבל אני מכורה.

יום חמישי יצאתי ליום הולדת של חברה.

היא אמרה לבוא בקלאס. היא לא הייתה צריכה להגיד. חברות שלי יודעות שצריך להגיד לי מראש להרגיע עם הבגדים.

אני מתה על להתלבש. בגדים זה סקסי.

התאפרתי, באמת התאפרתי. אחרי כ״כ הרבה זמן שלא.

הדבר היחיד שהיה חסר לי זה לפלרטט. באלי לפלרטט עם גבר חתיך. לא איזה נשלט שיקרא לי ״המלכה״ ויבקש שאדרוך עליו. באלי לפלרטט עם גבר. באלי מישהו שבמבט ראשון ואפילו במבט עשירי אף אחד לא ידע מה קורה לנו בחדר המיטות.

ההפתעה הזו קוסמת לי. הידיעה שרק אני והוא יודעים את הסוד המלוכלך שלנו. שיש לנו משהו משותף.

אולי אני צריכה לחזור לאפליקציות כדי לפלרטט עם גברים חתיכים.

באלי לקשור אותך. ספציפית.

באלי לפסק את הרגליים שלך בזמן שאתה יושב על כיסא, ולנשוך ולסמן את הירכיים שלך, שכל פעם שתסתכל תדע שאתה שלי.

באלי שתהיה שלי.

באלי להגיד לאנשים שאתה שלי.

באלי לקנא לך. באלי לשים עליך את הידיים שלי ולא להוריד אותן.

אני משתגעת. אתה משגע אותי. באלי לעשות לך כל כך הרבה דברים.

באלי להכין רשימה של כל הפנטזיות שלך ולהגשים הכל.

לעבור אחת אחת ולסמן וי.

באלי לקלר אותך, לחנוק אותך, לזיין אותך.

להצליף בך. לגרום לתחת שלך להיות אדום מהיד שלי.

ואחר כך ללטף אותך וללחוש לך כמה ילד טוב היית, כמה אני גאה בך.. לתת לך להתפרק ולהירדם. להרגיש בטוח.

פאקינג באלי אותך.

אני כ״כ צמאה..

לחום של נשלט. למישהו שישכב לידי וידחוף את הפנים שלו כמה שיותר עמוק בחזה שלי כדי שאוכל להגן עליו מהכל. שירגיש בטוח לידי. שיסמוך עליי.

אני צמאה למישהו שרוצה את התשומת לב שלי, שמתחנן אליה, שלא יכול לעבור יום בלעדיה.

אני צמאה למישהו שיוציא ממני את האפלה ויכניס לפרופורציות. נגיד לי שזה שאני רוצה גבר יפה על ארבע לא אומר שאני דפוקה אלא פשוט לא נורמלית.

ושהוא בסדר עם זה שאני לא נורמלית- כי גם הוא כזה.

אני צמאה למישהו שיחבק אותי ונדבר בשקט, ונריב, ומשם נזרום לסשן יפייפה, ובסוף נמצא את עצמנו מתנשקים, ופשוט ביחד.

אני צמאה למישהו. צמאה לאהוב ונשלט. שאתן לו את כל העולם.. ושאקבל את כל עולמו בחזרה.

אני בו זמנית רוצה לכתוב את הדבר הכי סוטה-מחרמן-גורם למיינדפאק שהמוח שלי יכול לייצר וגם במחסום כתיבה מטורף ומרגישה שכל מה שאני אכתוב יהיה ערימה של שטויות..

צריכה דחוף לשחרר קצת את הראש.

צריכה כלבלב שיסתובב סביבי על ארבע עם זנב ויילל לתשומת לב שלי, יהיה כל כך whiny וזונת צומי קטנה.

צריכה כלבלב שיחכה לי על המיטה עם רגליים פתוחות, שלא יצליח להשתיק את האנחות והגניחות שלו בזמן שאני מרחיבה אותו עם האצבעות שלי, נושכת ומנשקת ומסמנת את הירכיים שלו.

צריכה כלבלב שיתפתל תחת היד שלי כשאני שורטת את החזה שלו, משחקת בפטמות שלו, גורמת לעיניים שלו להתגלגל אחורה.

צריכה כלבלב שאוהב לשחק.. שיגרום לי לרצות לרתק אותו ולחלוב אותו ולדפוק אותו עד שהוא ישכח איך קוראים לו.

צריכה כלבלב שלא ישתוק עד שלא אמשוך לו בשיער ואלחש לו כמה ילד טוב הוא ואתן לו את כל התשומת לב שלי.

צריכה כלבלב עם קולר יפה ורצועה, עם זנב והרצון והצורך להיות שלי.

(קטע קצר- אבל היי. אני צריכה כלבלב שיגרום לי לרצות לכתוב יותר.)

יכולים לתת לכם המון סיבות לשאלה הזו- אני אסביר לכם בפשטות (סתם, פשוט זה לא.)

הרגע הזה שבו היד שלי סביב הצוואר של הסאב.. מרגישה את העור, אולי את הדופק, מתחילה ללטף בעדינות ואז להשתקע קצת, חונקת בצורה חלשה ומשחררת, מלטפת שוב, מסדרת את היד סביב הצוואר שוב וחונקת קצת יותר חזק..

הצורה שבה העיניים שלו נסגרות כשהוא מרגיש את הלחיצה, את השאיפה החדה הזו פנימה, את האנחת הקלה כשהוא מרגיש אותי משתלטת עליו, דומיננטית.

הדרך שבה הוא סומך עליי במשהו, מעביר לי בלי מילים את השליטה עליו, נותן לי לקחת פיקוד ולו פשוט לא לעשות כלום.

הדרך שבה לפעמים הרגליים שלו נפתחות קצת אחרי כמה לחיצות, העיניים שלו מחפשות את העיניים שלי ומנסות להתרכז.. הדרך שבה הפה שלו פתוח ומוציא אנחות שקטות כשהוא מרגיש את היד שלי שם, הדופק שלו פועם לי מתחת לידיים בקצב מסחרר.

הצורה שבה כל הדבר הזה יכול להיעשות עם בגדים.. כדי לבדוק כימיה עם מישהו שאתה סומך עליו, כדי להראות לדום שלך שאתה באמת סומך עליו, כדי להרגיש את המקום שלך, קטן וחלש מול הדום שלך.

יש בזה אינטימיות ובו זמנית פומביות.. הדבר הזה לא חייב להיעשות בסשן, זה יכול להיות סתם תוך כדי כירבול טוב.. זה יכול להיות בכל מקום, ויכול לשמש לכל מטרה.. לחנך את הסאב, להראות שייכות, לתת לו להרגיש אהוב או מסופק או שייך, לחרמן אותו או סתם להתעלל בו להנאתך.

וזה עוד בלי להשתמש בקולר;)

אם אתם שואלים אותי.. להתחיל ככה סשן, כשהיד שלי רק מלטפת את הצוואר, ואז אוחזת בו, חונקת בעדינות ומרפה, חוזרת ללטף בזמן שאנחנו מדברים ואז חונקת שוב, גורמת לך לעצום את העיניים ולהאנח, משחררת את הצוואר ואני לוחשת לך כמה ילד טוב אתה וכמה יפה אתה, ואז שוב- חוזרים לדבר, היד שלי מלטפת את הצוואר שלך, הדופק שלך עולה כי אתה כל כך רוצה את היד שלי סביב הצוואר שלך ולא יודע מתי תקבל אותה שוב- ואז שוב היא נכרכת סביב הצוואר שלך, לוחצת חזק, העיניים שלך נעצמות ויש לך חיוך קל, השפתיים שלי צמודות לאוזן שלך ולוחשות לך כמה יפה אתה בזמן שאני שולטת בך בצורה כל כך בסיסית..

פאק אני חייבת לחנוק מישהו עכשיו.

כל מה שבאלי זה להחזיק אותך בין הידיים וללחוש לך שאתה הזונה שלי.

שאתה לוקח אותי כל כך יפה.. שהגניחות שלך הן כמו מוזיקה לאוזניים שלי.

כשהסשן הוא עם מישהו טוב כמוך- הוא יכול להיות הכי מלוכלך בשבילי ועדיין אראה בו דבר יפה.

אתה הזונה. השרמוטה הקטנה. הבובה שלי. הצעצוע שלי.

שלי.

ושוב יוצא הצד הרכושני. שגורם לי לרצות לשים עליך קולר ולצלם אותך ולדאוג שכל העולם ידע שאתה שלי.

הזונה הקטנה שלי, שעושה בדיוק מה שאומר לו.

בין אם זה לרדת על ארבע או לרכב עליי או למצוץ לי את האצבעות או לנשק לי את הרגל.

הכי חשוב זה שבכל פעולה כזו תבין שאתה שלי. ש ל י. שייך לי. רכוש פרטי שלי. הזונה שלי.

ופאק כמה הייתי רוצה עכשיו את הזונה שלי בין הידיים, לשחק איתו. להתעלל בו. לגרום לו להתחנן בשקט שאגע בו ושאחלוב אותו ואחרפן אותו ואז אלחש לו כמה הוא יפה כשהוא כל כך צייתן.. כמו כלבלב.

שלי.

(למען הסר ספק- בהחלט לא נכתב על מישהו. לא קילרתי מישהו כבר חודש וזה חסר לי בנפש.)

לגרום לך להסתכל עליי מלמטה- לא בהכרח על ארבע.

בעצם כן בהכרח על ארבע.

אתה על הברכיים, הראש שלך למעלה, עיניים מצועפות, מעורפלות כבר מכל מה שלחשתי שאעשה לך.

המוח שלך נוזל, אתה לא מצליח להוציא מילה, כל מה שבאלך זה רק שאפשוט ממך את הבגדים שלך ואזיין את הנשמה שלך החוצה.

בא לך להרגיש את הידיים שלי בכל מקום, בשיער שלך, מושכות בעדינות.

לוחצות על הצוואר, שורטות את החזה, אוחזות במותניים שלך כשאני דופקת אותך על המיטה.

שורטות את הירכיים, סוטרות לתחת שלך ואז שוב מושכות בשיער כדי שאני אוכל לנשק ולנשוך את הצוואר שלך.

בא לך להרגיש את האצבעות שלי עמוק בגרון שלך, לתת לך למצוץ אותן טוב.

בא לך לנשום את הריח שלי על הגוף שלך, ובא לך לראות סימנים שאשאיר.

כל זה עובר לך בראש בזמן שאתה יושב בשקט על ארבע, מסתכל עליי עם העיניים המזוגגות שלך, צמא שאתחיל לגעת בך.

לא מסוגל להוציא מילה- כי הריר שלך פשוט נאגר בפה. ואתה כל כך נואש למגע הקל.

ואז אני מושכת לך בשיער.

(מוזמנים להמשיך מפה ולדמיין מה יקרה.. אני תכננתי להוסיף תמונה- אבל מסתבר שנגמר לי המנוי, אז תצטרכו לדמיין או שתדאגו לי למנוי;)

(בואו נקווה שהקטע הבאה שאעלה יהיה טוב יותר כי זה בינוני ממש.)

הפעם אתה לא קשור, הידיים שלך משוחררות, גם הרגליים.

אתה אפילו לובש מכנסיים לשם שינוי.

הסשן הזה, אם אפשר לקרוא לזה סשן, לא נועד לזיין אותך ולגרום לך לגמור, אלא לסמן אותך.

לא עשיתי את זה המון זמן. והפה שלי כבר משתוקק להרגיש את העור החם שלך שוב, העור שלך צורח לשיניים שלי לנשוך אותו, לסמן, לקרוא לך שלי בלי להגיד מילה.

וככה אנחנו מוצאים את עצמנו, אתה על המיטה, עיניים סגורות למחצה, נשימות קצרות, הידיים שלך מושכות בעדינות בשיער שלי בזמן שאני מעליך, נושכת, מסמנת, מוצצת, נאנחת, מלקקת, מעטרת את כל הגוף היפה שלך בסימני שייכות, לא בשביל שאנשים אחרים ידעו-

טוב. גם בשביל שאנשים אחרים ידעו, אני בחורה רכושנית.

אבל בעיקר בגלל שאני רוצה שעוד מספר שעות, כשתהיה לבד בחדר שלך ותוריד את החולצה שלך, אתה תסתכל על הסימנים האלה דרך המראה.

תעביר אצבע עליהם, תחייך בשקט, אפילו תשאף אוויר כשתרגיש את הצורה של השיניים שלי, ותזכר בי.

תזכר למי אתה שייך, תזכר מי הבעלים שלך, מי נתן לך את הסימנים האלה, ומי יתן לך עוד הרבה כאלה למקרה ותשכח למי אתה שייך.

מי יסמן אותך מרוב אהבה.

(אני? צריכה לנשוך מישהו? כן.

התמונה שנתנה לי השראה לכתוב את זה נמצאת בפרופיל שלי;)