סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מחשבות.

דברים שילדה בת 21 (לעת עתה) חושבת בתור שולטת.
לפני שבועיים. יום שלישי, 7 באפריל 2026 בשעה 7:59

הכוונה של לילי בפוסט לא הייתה התוצאה שהגיעה. אבל מדהים איך פוסט קטן מראה כמה אנשים יכולים להיות מיזוגנים. וזה בכלל לא קשור למגדר. רואים גיל צעיר ורואים שהיא בחורה אז היא ישירות ״מטומטמת״ ו״חסרת ניסיון״ ו״לא צריך להקשיב לכל משב רוח חולף בכלוב״.

אין לי משהו חכם להגיד, גם אני בחורה בת 21 ״מטומטמת״ ו״חסרת ניסיון״, אני רק נהנית מהאפקט הצדדי של כל הדבר הזה. גורם לי לרצות להיות פסיכולוגית סקס קצת יותר. אולי להוציא מחקר אמיתי על האם שולטים באמת עושים את זה משנאת נשים.

לפני 3 שבועות. יום חמישי, 2 באפריל 2026 בשעה 19:09

מישהו הציע לי לעלות ולהקריא את הסיפורים שלי ואם להיות כנה- זה קצת קורץ לי.

לפני חודש. יום חמישי, 5 במרץ 2026 בשעה 10:38

היא רואה את הראש שלו יורד ועולה בי הרגליים שלה, היד שלה מלטפת את השיער שלו.

היא שומעת אותו נחנק לרגע ואז עולה כדי לקחת אוויר, ואז שוב מכניס את הסטראפ שלה עמוק לגרון שלו.

היה לה תכנון אחר, אבל הוא היה כל כך רעב למשהו שיחנוק אותו- לא מבחוץ. מבפנים. משהו שיגרום לו להחנק עליו.

אז היא הוציאה את הסטראפ שלה, והוא תוך שנייה כבר לקח את כולו לתוך הגרון שלו, יורד ועולה בזמן שהיד שלה מכוונת אותו, את הקצב שלו.

לראות אותו ככה גרם לה להרטב. גרם לה להיות חרמנית. רעבה. אליו. היא רוצה להרגיש את הפה שלו בין הרגליים שלה אבל לראות אותו ככה זה משחק מקדים מושלם.

היא תופסת אותו חזק בשיער ומושכת למעלה, הוא מסתכל עליה מבולבל, הוא רוצה לחזור. הוא רוצה עוד, הרעב שלו לא נעלם אלא רק התגבר.

היא מחייכת, משחררת ביד אחת את הסטראפ ואז דוחפת את הראש שלו לבין הרגליים שלה.

והוא נעלם שם, איפה שהוא אוהב להיות. לטעום אותה. גורם לה לסחרחורת כיפית ולנשוך שפתיים.

להרגיש את הלשון שלו עוברת עליה, העיניים שלה נעצמות והיד נחה על הראש שלו. דוחפת אותו פנימה.

הוא גור רעב והיא זקוקה שיאכלו אותה.

אז זה מה שהוא עושה. הוא כמעט מאבד הכרה כי היא חתיכת פרוייקט אבל הוא לא מסוגל להפסיק. היא טעימה לו. הוא רוצה עוד בכל רגע בחיים שלו.

הוא מרגיש איך הרגליים שלה נסגרות עליו. הוא לרגע מרים מבט והעיניים שלו נתקלות בה. בעיניים העצומות שלה. בעונג שהיא חווה.

וזה רק מדרבן אותו יותר. לאכול אותה יותר. לרדת לה יותר. והיא רועדת. כי זה הדבר האהוב עליה בעולם. ההרגשה שלו בין הרגליים שלה. כל כך קרוב ובכל זאת- לדעת את המקום שלו. תחתיה. בין הרגליים שלה. צעצוע לעונג שלה.

וכשהיא גומרת היא לא מצליח להפסיק. הוא רוצה לטעום אותה. והוא צריך להגיד תודה על זה שהיא נתנה לו לטעום אותה. כי זה לא מובן מאליו. כי אולי הוא ילד טוב- אבל זה פרס ממש.

והוא גור רעב. לבחורה שלו. לשולטת שלו. והוא לא רוצה להפסיק.

והיא? לא יכולה לשחרר אותו מבין הרגליים שלה.

לפני חודש. יום רביעי, 4 במרץ 2026 בשעה 11:16

 

כולם נותנים את דעתם על אוננות אז הנה השקל שלי בנושא.

אוננות זה משהו שתמיד היה שם. היו תקופות של יותר או פחות, של פעמיים ושלוש וארבע ברצף ואז שבוע בלי.

כשגרתי בארצות הברית היו חודשים בלי. ואז יומיים בלי הפסקה.

תחושת הבושה נעלמה מזמן, הייתי מחכה לזה, רוצה את זה, זקוקה.

זה כבר לא ככה.

אוננות נהייתה דבר משעמם. דבר שלא מושך אותי יותר. לא בגלל שאני לא מצליחה לרגש אותי אלא כי.. יש לי יותר.

כאילו כן. בסדר. אני יכולה לאונן ולגמור וזהו. אבל למה לי?

זה מרגיש ריקני. כשאני יודעת שיש לי את הבן זוג שלי, לאונן לבד מרגיש ריקני וכל כך… בודד.

בודד.

ממש בודד.

תחושת הבושה כבר מזמן נעלמה. אבל הבדידות אף פעם לא.

כי לאונן זה כיף. זה את עם עצמך ברגע הכי אינטימי שיש אבל אז..

זה נגמר.

ואין אף אחד שיחבק אותך. ואין אף אחד שתנשקי. ואין אף אחד שתלחשי לו שאת אוהבת אותו ושכל כך נהנית ושפשוט תשכבו עייפים ביחד.

תחושת הבושה. האשמה. כבר לא קיימת. אבל הבדידות כן. והבדידות הזו הורגת את הרצון הזה.

ואני לא עצובה על זה שהרצון הזה מת לו.

אם להיות כנה- אני ממש שמחה.

כל כך שמחה שבאלי לאונן. (סתם. לא.)

לפני חודש. יום רביעי, 4 במרץ 2026 בשעה 8:14

הגמילה שעשיתי לא עזרה אני עדיין נמצאת באתר הזה.

רק שהפעם בלי רעיונות לכתיבה.

הצילו.

תתנו לי רעיונות.

לפני חודשיים. יום שלישי, 24 בפברואר 2026 בשעה 15:19

האם גרמתי לך להרגיש רע או שעשית משהו רע והסברתי לך אותו?

כי להתחיל עם בחורה שמהרגע הראשון אמרה לך שהיא בזוגיות, ולהגיד את המשפט ״אני שולט, חוסר כבוד זה חלק מהעניין.״ זה לא שגרמתי לך להרגיש רע. זה שאתה רע. וזבל. וסטיגמתי. ובסך הכל פגשת בחורה שלא מוכנה לשתוק על דברים שאתה אומר.

אז ברוך הבא- אם ככ רצית פוסט שיימינג.

לפני חודשיים. יום שני, 23 בפברואר 2026 בשעה 18:39

יש לי חשק לנשוך.

זהו. אין פה סיפור מחרמן. אני רוצה את הצוואר לנעוץ בו את השיניים שלי עד שתבכה לי שכואב לך.

לפני חודשיים. יום רביעי, 28 בינואר 2026 בשעה 15:55

מה שווה לעבוד בקאנטרי אם אני לא אשכרה לוקחת את עצמי בידיים ומתאמנת? איפה מוצאים מוטיבציה בדיוק?

לפני 3 חודשים. יום שני, 12 בינואר 2026 בשעה 5:21

העובדה שדיווחו לי על הפוסט של השיימינג, למרות שבאמת לא היה שם שום דבר חוץ מאשר הודעות של מישהו שלא מכבד את הגבולות שלי, למרות שהוא מודע לגבולות, ואחרי שאמרתי לו מספר פעמים להפסיק, רק מראה שהשיימינג באמת עובד ומפחיד את הגברים כאן שלא מסוגלים לכבד את המילה לא.

רק שבמקום לפתור את הבעיה, אנחנו מעדיפים להיפטר מהתוצאות שלה ולא לעקור את הבעיה מהשורש.

טוב נו. עוד יום בחיי אישה.

לפני 3 חודשים. יום שבת, 10 בינואר 2026 בשעה 11:25

..לנשלט שטוען שהשולטת שלו שונאת אותו.

נשמטה לי ה-S, התלהבתי מדי מזה שהשעווה זוהרת בחושך.