היא רואה את הראש שלו יורד ועולה בי הרגליים שלה, היד שלה מלטפת את השיער שלו.
היא שומעת אותו נחנק לרגע ואז עולה כדי לקחת אוויר, ואז שוב מכניס את הסטראפ שלה עמוק לגרון שלו.
היה לה תכנון אחר, אבל הוא היה כל כך רעב למשהו שיחנוק אותו- לא מבחוץ. מבפנים. משהו שיגרום לו להחנק עליו.
אז היא הוציאה את הסטראפ שלה, והוא תוך שנייה כבר לקח את כולו לתוך הגרון שלו, יורד ועולה בזמן שהיד שלה מכוונת אותו, את הקצב שלו.
לראות אותו ככה גרם לה להרטב. גרם לה להיות חרמנית. רעבה. אליו. היא רוצה להרגיש את הפה שלו בין הרגליים שלה אבל לראות אותו ככה זה משחק מקדים מושלם.
היא תופסת אותו חזק בשיער ומושכת למעלה, הוא מסתכל עליה מבולבל, הוא רוצה לחזור. הוא רוצה עוד, הרעב שלו לא נעלם אלא רק התגבר.
היא מחייכת, משחררת ביד אחת את הסטראפ ואז דוחפת את הראש שלו לבין הרגליים שלה.
והוא נעלם שם, איפה שהוא אוהב להיות. לטעום אותה. גורם לה לסחרחורת כיפית ולנשוך שפתיים.
להרגיש את הלשון שלו עוברת עליה, העיניים שלה נעצמות והיד נחה על הראש שלו. דוחפת אותו פנימה.
הוא גור רעב והיא זקוקה שיאכלו אותה.
אז זה מה שהוא עושה. הוא כמעט מאבד הכרה כי היא חתיכת פרוייקט אבל הוא לא מסוגל להפסיק. היא טעימה לו. הוא רוצה עוד בכל רגע בחיים שלו.
הוא מרגיש איך הרגליים שלה נסגרות עליו. הוא לרגע מרים מבט והעיניים שלו נתקלות בה. בעיניים העצומות שלה. בעונג שהיא חווה.
וזה רק מדרבן אותו יותר. לאכול אותה יותר. לרדת לה יותר. והיא רועדת. כי זה הדבר האהוב עליה בעולם. ההרגשה שלו בין הרגליים שלה. כל כך קרוב ובכל זאת- לדעת את המקום שלו. תחתיה. בין הרגליים שלה. צעצוע לעונג שלה.
וכשהיא גומרת היא לא מצליח להפסיק. הוא רוצה לטעום אותה. והוא צריך להגיד תודה על זה שהיא נתנה לו לטעום אותה. כי זה לא מובן מאליו. כי אולי הוא ילד טוב- אבל זה פרס ממש.
והוא גור רעב. לבחורה שלו. לשולטת שלו. והוא לא רוצה להפסיק.
והיא? לא יכולה לשחרר אותו מבין הרגליים שלה.