ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות.

דברים שילדה בת 19 (לעת עתה) חושבת בתור שולטת.
לפני 9 חודשים. 28 בנובמבר 2023 בשעה 21:56

לפעמים, זה פשוט מרגיז שאין עם מי לדבר.

לפני 9 חודשים. 26 בנובמבר 2023 בשעה 0:57

אולי בעצם הסיבה- שאין מישהו שיחבק. שאין מישהו שינשק. שאין מישהו קשור בחבל על המיטה שלי, היא בגלל שאני מפחדת.

אולי אני רוצה להכיר אותו אישית. אולי הנפש שלי צריכה לקשור את הנפש שלו, ורק אחר כך הגוף ישתחרר לקשור אותו באמת.

אבל איך עושים את זה- איך נותנים לנפש לקשור נפש, בלי שהלב יקשר גם הוא?

או שאולי אני בכלל מאחלת, שגם הלב שלו יהיה קשור- כדי שפעם אחת ולתמיד, לא אצטרך לשאול ״מה הצבע האהוב עליך.״ שוב ושוב.

 

(קטע שכתבתי- לא מתייחס אליי🫶🏻)

לפני 10 חודשים. 19 בנובמבר 2023 בשעה 16:43

אז אני באמצע צפייה בפעם השלישית של הסרט אהבה ואזיקים בנטפליקס- זה סרט קוריאני ממש טוב, הוא ממש נכנס לפרטים של הבדסמ והוא גם מעניין ממש- יותר מחמישים גוונים של אפור, ולא כמו חמישים גוונים של אפור כאן השליטה נמצאת אצל הבחורה, והנשלט הוא הגבר.

מעניין אותי לדעת אם יש עוד אנשים שראו את הסרט הזה, כי לי בתור דום מתחילה הוא עשה ממש סדר.

לפני 10 חודשים. 6 בנובמבר 2023 בשעה 10:18

מסקרן אותי לדעת מה העמדה של נשלט אם לשולטת יש חברה טובה שהיא נשלטת.

אף פעם לא ציינתי את זה בפני הנשלטים שלי, לא חשבתי שזה הכרחי- אבל כשאחד מהם גילה מזה הוא היה קנאי ממש ונותק הקשר.

אני יכולה להבין מאיפה יכולה להגיע קנאה אם הייתי שולטת שלה פעם- אבל אנחנו חברות. דיברנו על זה וקבענו שלא יקרה בנינו כלום בגלל הפחד שהחברות שלנו תהרס.

למה בעצם נשלטים מקנאים? והאם יש באמת שולטים שרוצים שהנשלט שלהם יקנא?

לפני 10 חודשים. 6 בנובמבר 2023 בשעה 9:28

תמיד תהיתי אם אני פסיכית שיש לי העדפה.

לא למין מסויים או לצבע שיער או עיניים, אלא העדפה ממשית לסוג מסויים של סאב- נקרא לזה ככה.

וגיליתי בדיוק איזה סוג אני רוצה- הסוג שאני לא יכולה להשיג, לא כי זה בלתי אפשרי ואני לא מסוגלת- פשוט כי הם לא קיימים פה. איפה שאני קיימת.

(וגם כי הם קצת סנובים אם להגיד את האמת, אבל זה חלק מהכיף;)

תוהה אם לחזור לנסות למצוא את הסוג המסויים הזה בידיעה שאין אותו, או לעבור הלאה ולגלות דברים חדשים.

לפני 10 חודשים. 6 בנובמבר 2023 בשעה 8:27

אני פשוט לא מבינה למה הקהילה בארץ כל כך קטנה.

כשהייתי בחו״ל היו לי אופציות. פיזית. כל כך הרבה.

הייתי שולטת טובה יותר כי גם אני וגם הוא ידענו שאם הוא יעשה טעות קטנה- אני יכולה להחליף אותו בשנייה. כי יש לי אופציות.

פה אין לי שום אופציה, חזרתי לארץ, ואין אף אחד. כולם גדולים מדי ועם ציפיות הזויות, כינויים מגעילים שעושים לי חשק לבעוט אותם מחוץ לדלת שלי ולא בקטע קינקי.

תוהה אם אי פעם אמצא מישהו נורמלי, או שפשוט אצטרך להתפשר על סקס פשוט ומשעמם.