התסכול הזה,
אחרי שאנחנו כבר שוכבים ביחד.. הראש שלך בצוואר שלי ואני מלטפת, מנשקת בעדינות.
אני מרגישה אותך זז טיפה, הראש שלך מול הראש שלי ואתה מסתכל בשקט.
ואז אנחנו מתחילים, וזה מתחיל בנשיקה עדינה, ועובר לעוד אחת חזקה יותר, ותוך שנייה אנחנו בסוג של ריקוד, השפתיים שלי דוחפות והשיניים שלי תופסות את השפה התחתונה שלך ואני מרגישה עוצמתית, ופראית, והיד שלי תופסת את הצוואר שלך כדי להחזיק אותך במקום שלך כי אתה רעב. ואתה מנשק כמו גבר מורעב. ולמרות שאתה טרף ואתה יודע שאני אטרוף אותך ואגמור אותך בשנייה אתה ממשיך. מתקרב. אולי מטומטם מצידך לעשות את זה אבל..
באיזשהו שלב אתה יורד לאצבעות שלי, הגרון שלך לוקח את כל האורך שלהן (וזה אורך לא קטן…) אתה נחנק פעם או פעמיים אבל זה רק עושה לי את זה יותר.
לראות אותך יורד עליהן, מרייר, מדמיין, עושה אותי חרמנית ורטובה ואני רוצה כבר לדחוף את הראש שלך בין הרגליים שלי.
ואי אפשר. פאקינג אי אפשר. וזה מטריף אותי. ואני מתוסכלת- אבל זה תסכול טוב.
תהיה גאה בעצמך בייבי, זה תסכול ממש טוב.