מחשבות.

אני מתגעגעת לאחיזה שהייתה לי על נשלטים.

לא מה שיש לי עכשיו, שבערך כל נשלט שני שולח הודעה שחושב שהיא מיוחדת (חלקם באמת כן, אבל רובם לא.)

אני מתגעגעת לכתוב לנשלט ״היי יפיוף״ ולדעת שהוא רוצה למות כי הוא במשרד אבל ההתרגשות מתחילה לו כבר בקצות האצבעות ואחרי חמש דקות כבר עומד לו והוא מתחנן ממני להפסיק לעשות לו טיזינג.

ואז לשאול אם להפסיק ולחכות כמה דקות עם התשובה ולדעת שהוא נאבק עם עצמו כי מצד אחד- הוא צריך להמשיך לעבוד.

ומצד שני הוא כ״כ נהנה.. כ״כ כיף לו. לשמוע מה אני אעשה לו, לקבל את המחמאות שלי. הוא לא רוצה שזה יפסק אף פעם.

אם הוא היה יכול הוא היה עובד בין הרגליים שלי.

חבל שהוא לא יכול.

אז הוא מתחנן שאמשיך.