|
|
|
היינו נפגשים
בעולם האמיתי
או הווירטואלי
מנהלים שיח
מסתקרנים
חוקרים
מגלים
נפגשים
מזדיינים עד שלא נותר
אוויר בריאות
אבל אנחנו בגילגול הזה
ונראה שפיספסנו את
הרכבת או האוטובוס
ואני לא נסעתי בתחבצ כבר
20 שנה
עולם משוגע
לך תבין
אני רוצה
מבט בעיניים
חודר
לא מתנצל
בטוח
שיגיד הכל
בדממה מוחלטת
חיבוק חזק
שיכאיב
שיעטוף
שיבטיח
שיהיה בסדר
שיגרום לי להרגיש
פחות
לבד
נשיקה
שתהיה רכה
נעימה
ארוכה
מלאת תשוקה
שתגרום ללב לפעום
מהתרגשות
את כל אלה אני רוצה
אבל המצוי..מספק דברים אחרים.
לרגע,
אולי שניים
להרגיש
מיוחדת
נחשקת
סקסית
נאהבת
טובה
חשובה
לרגע,
להפסיק להרגיש
שאני כלום
חסרת משמעות
חסרת תכלית
מיותרת
אני נוראית
זה מחלחל
התעוררתי למיטה ריקה
הוא לא היה שם
בפעם הראשונה
מזה יותר מעשור
הוא בחר לישון
בחדר של הילדים
העדיף
לישון על מזרון
על הרצפה
מאשר לצידי
כמה מעליב
כמה כואב
לדעת שאדם סולד
ממך עד כדי כך
מתחילה להבין
להפנים
אני נוראית
עד
כדי
כך
דרך פחדנית
וקטנה, חסרת כבוד
להביע חוסר רצון
חוסר עניין.
עדיפה האמת
הכואבת
השורפת
מאשר הרמיזות, התירוצים
שגורמים לתהות
מה עשיתי לא בסדר
שלא הייתי מספיק
טובה
כנות זה מושג
שלאט לאט
נכחד
הכל פלסטיק מתכלה
חומר ממוחזר
אין כבוד
אין כנות
אין אמת
ובסוף
המחשבות נודדות
אליך, עליך.
בודקת אולי בטעות
כתבת
חיפשת
תוהה אם
עוברת לך במחשבה
יודעת שלא
מסרבת להבין
להפנים
מסרבת לקבל
זה נגמר
בלי שזכינו להתחיל
אם היה אפשר
לעשות איפוס
למחשבות
לרגשות
לכאב
קיבלתי מנוי זהב לחגיגות השנה שלי ושל הכלוב.
תוהה אם לחדש
אם נמשיך לדבר
אם נצליח להיפתח
אם נבסס אמון ביננו
אם תישאר
או תברח
אולי אני זו שצריכה להיעלם
אבל אז
האם תרגיש בחסרוני?
האם תתגעגע?
כנראה שלא.
שתהיה כאן
שתעמוד מאחורי
תזיז את השיער שלי
ותלקק לי את הצוואר
שתתפוס לי את השדיים
ותמעך, חזק, שייכאב
שתרד עם היד שלך
ותרגיש כמה אני רטובה
כמה אתה מרגש אותי
מרטיט, מרעיד
מרגש
אני כמהה למגע
להרגיש אותך
לגלות אם אהיה נעימה לך
לגלות אם תהיה לי נעים
אם תאהב את מה שתטעם
אם אצליח לגרום לך להנאה
אם יווצר חיבור בין הגוף הערום שלי
לגוף הערום שלך
כלכך רציתי שתהיה
כאן.
אני סובל
כבר עשר שנים
פתאום הקיא את המשפט הזה
אני עומדת מולו
וכל מה שאני רוצה
זה שייפער בור מתחתיי
בור עמוק
שחור
בור עם תחתית
שכשאגיע אליה
זה ייכאב
מבחוץ ולא רק מבפנים
אני תוהה
אולי אני מדמיינת
משקרת לעצמי כל בוקר
כבר כמעט 40 שנה
אולי אני לא
מי שאני חושבת שאני
אולי יש סיבה לכל האכזבות
הנטישות
הבית תמיד היה המפלט
המקום הבטוח
שצריכים אותי
נזקקים לי
אוהבים אותי
ופתאום אני הומלסית
אין לי בית
אין משענת
אין לי כלום.
"אני לא מספיק טובה"
הייתי רוצה
להרים את הראש
להסתכל בהשתקפות שלי
במראה
ולאהוב
את עצמי
מבחוץ
מבפנים
להשיר מבט בעיניים
להבין שלמרות הקוצים
למרות המגננות
השיריון הכבד שאני סוחבת עליי
אני אדם טוב
מלא נתינה
חום ואהבה
אני קשה
רעה
עקשנית
חופרת
חסרת בטחון
מלאה ברחמים עצמיים
למה שמישהו יירצה כזה בלאגן בחיים?
מגיע לי לאהוב אותי
מגיע לי להיות נאהבת.
או שאולי
לא.
