נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
זה כבר כמה חודשים שאין עם מי לדבר קיר מול קיר לב מול לב כבר כמה פעמים שאמרתי תוותרי זה מספיק זה כואב כשהכול היה פשוט נשארת כמה קל להישאר כשטוב כשהכול חדש מהקופסא הרבה יותר קל לאהוב
ואין בי כוח להישאר אפילו לא יום זה כבד עליי כבד עליי יפה שלי תשאיר לי מקום אני הולכת בלי לדעת לאן אני הולכת להתחיל מהתחלה את הכול הכול אני לא מסוגלת
זה כבר כמה שבועות גלים כמו זיכרונות מתנפצים לי על החוף על החול המלכלך איך הכול שם מסתבך היה מושלם אני זוכרת כשהכול היה פשוט אמרת לכל דבר טוב יש גם סוף פחדת אני יודעת אתה חלש כשמתחילים לחשוף
ואין בי כוח להישאר אפילו לא יום זה כבד עלי כבד עליי יפה שלי תשאיר לי מקום אני הולכת בלי לדעת לאן אני הולכת להתחיל מהתחלה את הכול הכול אני לא מסוגלת
איך אני שוב נופלת לשם מסתכלת במראה אותו פרצוף ולפעמים רוצה להיות לרגע מישהו אחר בלי לנסות ולהבין את העולם להיות טיפשה ורק להיות אבל במקום לדבר אני בורחת מעצמי בורחת מאמת לפעמים מכמה אני מעדיפה לשתוק אני מעדיפה לשתוק אנשים לא באמת יודעים מהי משמעות מילה הם מבקשים להשמע חדי לשון יודעי דבר שמבינים ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים כדי למלא את החלל לברוח מעצמם לברוח מאמת לפעמים מכמה אבל אני מעדיפה לשתוק אני מעדיפה לשתוק אני מעדיפה לשתוק אני מעדיפה לשתוק אני מעדיפה לשתוק אני מעדיפה לשתוק אני מעדיפה לשתוק