|
|
|
אני חברה טובה
באמת
אולי יש לי סטנדרטים
שונים
אחרים
וזה בסדר
אבל
יש אחת
שאני אוהבת
באמת
היא גם
אוהבת אותי
אבל
הסטנדרטים
הערכים
של המושג
"חברות"
שונים
ואני מוצאת את עצמי
אמצעי להשגת המטרות
שלה
שלרוב
מדובר
במטרות שהיו שלי
או שיודעת ששמתי
למטרה
מרגע השיתוף שלי
המטרה שלי
תהיה אשר תהיה
הפכה לפתע המטרה שלה
ואני.. הופכת להיות
האמצעי
עטפת את עצמך
בקליפה
קשה
אטומה
לכאורה מגן
על עצמך
מבחוץ
מפנים
על הלב
על הנפש
כאב
שרף
משהו בך נשבר
התרסק
אבל מי מאיתנו לא?
נשבר
התרסק
כאב
ניסיתי לחדור את הקליפה
ליצור סדק קטן
שייכנס קצת רוך
ונועם
ניסיתי להתקרב
לחבק
רציתי ללחוש לך
באוזן
"תן לי להיות"
אבל אתה, כמו שאתה
מרחיק
הודף
דוחף
מכאיב
אתה לא יודע אחרת
אתה לא רוצה לדעת.
ההפסד הוא שלי?
במקרה הזה
שלך
רק שלך
I have some news for you darling
YOU
DONT
KNOW
SHIT
אני מנסה
כבר תקופה ארוכה
לברוח
מהמחשבות שתמיד
תופסות אותי
משתלטות
חונקות ולא, זה לא סקסי
פתאום אין לי אוויר
העיניים מוצפות דמעות
ואני רוצה לכתוב לו
זה לא שאסור
זה קצת מיותר
ואולי בכלל נחוץ?
אולי נדרש?
אולי אני מוכנה להגיד
את המילה האחרונה
ואולי עדיין לא
הרגליים עייפות
הלב עייף
גם הנפש
אני שונאת סופים
אבל במיוחד סופים פתוחים
שאלה שלא נענתה
זה יכול להטריף אותי
וזה מטריף
והוא יודע
ואני יודעת
אני פאקיניג שווה.
-בוקר-
או שכן?
לפעמים
משקרות
מתעתעות
גם אם נדמה לנו
שלא
אני צריכה להימשך
לגבר שמולי
להרגיש את הכוס שלי נרטב
להרגיש פרפרים בבטן כשאנחנו
מתנשקים
לייחל שיאחוז בגרון שלי
חזק יותר
בזמן שמחדיר את האצבעות
שלו לתוכי
צריכה שהוא יימשך אליי
שהזין שלו יעמוד
כשהוא רואה אותי
שכשהגופות שלנו ייגעו
זה יהיה נעים
ולא נצטרך להגדיר
גבולות
מותר
אסור
הכל יזרום ותהיה הבנה
הדדית
וכבוד הדדי
לגבולות אחד של השניה
בא לי כזה
שהכל יהיה מתואם ביננו
שנוכל לחלוק סיגריית סיפוק
כששנינו מתנשפים
ושנוכל לצחוק כדי לשבור
את המתח המיני
יש רצוי
אין מצוי
אבל לפחות יודעת.
ואולי.. אולי...
כן.
ככה
רציתי
אותך
את הטוב
את הרע
את הרך
את הקשה
את הגלוי
את הנסתר
את הפורח
את הנבול
את הזוהר
את הכבוי
את החדש
את הטרי
את הרקוב
את הישן
את האמת
את השקר
את הקושי
את הרוך
"ככה עם כל מה שיש בי"
רציתי
רוצה
אולי יגיע יום שכבר לא.
האומנם?
