סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום שבת, 29 בנובמבר 2025 בשעה 18:07

הייתי בהופעה של היהודים הערב

הרבה שנים

שלא שמעתי אותם בלייב

הרבה זמן שהדייר

לא ניגן בהופעה שהייתי בה

התמסרתי למוסיקה

לאווירה

לחוויה הרגשית

שהמוסיקה העבירה אותי

בכל זאת

הם הפסקול של חיי הבוגרים

תחילתם לפחות

כי מי מאיתנו לא צרח.ה או בכה.תה 

מהשירים שלהם

ואז המוסיקה נגמרת

ציפצופים באוזניים

ושקט של חזרה למציאות

למחשבות

ללב הסדוק

אני רוצה לחזור לעצמי

למי שהייתי

שהשקט הנפשי

ששמחת החיים שלי 

תלויה רק בי

אני רוצה

מגיע לי

 

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 29 בנובמבר 2025 בשעה 8:50

החלטתי שלא אכתוב

נפלתי

כתבתי לפני כמה ימים

זה כאב

צרב

על גבול המעליב

אבל אני רוצה ללמוד

מהכאב, מהתחושה הנוראית הזאת

שתזכיר לי לא לטעות שוב

לפחות אנסה

המחשבות משתוללות

צורחות

מעיקות

הלב דופק חזק

ממשיכה להגיד לעצמי

אין מה לעשות יותר

דיס איז איט

הלילה אני הולכת להופעה

הוא לא מנגן בה

ויהיה מדהים

מי שכן יהיו

אנשים שאני אוהבת

הם אותי

ומחר יום חופש

 

 

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 27 בנובמבר 2025 בשעה 1:35

היה יום קשוח אתמול

שיח קשה, "שיח חירשים"

עם הדייר של הלב

אנחנו לא מצליחים לתקשר

מדברים בשפה שונה

לא ברורה

לא כנה

לא אמיתית

וזה קשה

אני מבינה שנגמר

לא בטוב, אולי טיפה ברע

פשוט מקולקל

זה לא עובד יותר

וצריך לשחרר

אין ברירה

לדעתי, להרגשתי

אין לאן לחזור

ולא תמיד אפשר לתקן

 

זה טרי

והאסימון לא נפל

אבל אולי יש אור

בקצה של המנהרה שאני הולכת בה

כבר יותר מידי זמן...

 

רק אולי

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 26 בנובמבר 2025 בשעה 9:39

שגיתי

שוב

כתבתי לו

ידעתי מה יענה

ועדיין

כתבתי

חלשה 

סתומה

פשוט מטומטמת

כותבת כדי להזכיר לעצמי

שעשיתי

שזה כאב

שאני בוכה 

כדי שאוכל להמשיך

לזייף את החיוך

כדי שלא אתמוטט

כותבת כדי שייכאב

שייכאב לי מספיק.

הלוואי

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 23 בנובמבר 2025 בשעה 3:27

אני כלכך מתביישת, כועסת

מאוכזבת, מרוסקת

מ ע צ מ י

לא מאשימה אף אחד

 

התכתבנו לפני שבוע או קצת יותר

אני והדייר..

אמר שמחפש "מוט מסאג'" אבל כזה שמתחבר

לחשמל, לא נטען ועם "שקע אירופאי"

ואני? האפסה, הסמרטוטה

ישר מקלידה

מחפשת

מוצאת

ממתינה כמה ימים

מספרת לו שמצאתי את שחיפש

שולחת את הלינקים

אומר שלא נפתח

ואני?

האפסה

הסמרטוטה

רוכשת

שני סוגים

160 שקל

אמרתי לו כמובן

והוא: "אבל..אני כבר מול האפליקציה"

"אני רוצה לשלם אבל", "כמה זה עלה?"

ואני, האפסה הסמרטוטה

"נדבר כשיגיע"

לא..הוא לא אמר תודה

לא שאל שוב לגביי העלויות

שלח שלוש לבבות.

ביום שישי קיבלתי הודעה

שאחד מהשניים הגיע

כתבתי לו

ההזמנה שלך הגיעה

הוא בתגובה: "שירות ללא תחרות"

וזהו.

הבוקר הלכתי לאסוף חבילה אחת

ואצטרך לגשת שוב

אני לא מתכוונת להעלות את הנושא יותר

לא מתכוונת להשתמש בזה

כתירוץ או סיבה שניפגש פנים מול פנים

מה שלא קרה כבר כמעט שנתיים

דיי

אני לא יכולה

אני לא רוצה

לשאת את התחושה הזאת

של הזילזול

של חוסר הכבוד

 

ההופעה הבאה שבא ינגן

תהיה עוד 3 חודשים

אני אבקש מאחד עובדי הבמה

להביא לו את זה ואלך.

 

זה חייב להיגמר

אני חייבת להפסיק לסבול

אני חייבת להפסיק להכאיב לעצמי

לזכור כל הזמן

שהקשר הזה איתו

רעיל

רע

לי

רק לי.

 

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 15 בנובמבר 2025 בשעה 18:05

אני תולה בזה את כל התקוות

אני מאמינה בזה בלב שלם

שיום יבוא, שהרגע יגיע

בו ייכאב לי מספיק

כדי לסגור את הלב

לפקוח את העיניים

לתת קול להיגיון הבריא שלי

לסגור את הסיפור

של הדייר של הלב

אני גורמת לעצמי סבל, כאב

אני מכריחה את עצמי

לצפות, להתאכב

אני מקטינה את עצמי

מכערת את עצמי

ועדיין

לא מסוגלת להפסיק

הציפיה שמשהו יישתנה

הכמיהה

התקןוה

אבל במקביל

מקווה גם לטוב בשבילי

מקווה שאצליח לקום

מהבור הזה שכל פעם 

אני חופרת עוד שכבה

יגיע היום שאהיה מספיק אמיצה

 

אסור לי לוותר

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 15 בנובמבר 2025 בשעה 5:36

היום לפני שש שנים

כתבתי לדייר של הלב

בפעם הראשונה

היום לפני שש שנים

עוד הייתי תמימה

בכיתי פחות

שמחתי יותר

הלב הסתפק בבעלול

היה בסדר

היום לפני שש שנים

כתבתי לדייר של הלב

בפעם הראשונה

אם רק הייתי יודעת

לאן זה יגיע

לאן אתדרדר

כמה עמוק אפול

כמה כאב ואכזבה אחווה

כמה עצב וייאוש ארגיש

האם הייתי מוותרת?

לא הייתי כותבת?

מחזיקה הכל בפנים?

 

מאוחר מידי.

לפני כחצי שנה. יום שבת, 8 בנובמבר 2025 בשעה 12:47

מחפשת מגשים פנטזיות

כזה שאמשך אליו

והוא אליי

שידע לגרום לי להרגיש

בלי לב

בלי היקשרות

מיניות 

כבוד

פתיחות

זרימה

 

למה זה כלכך קשה?

לפני כחצי שנה. יום שבת, 25 באוקטובר 2025 בשעה 8:30

הרבה פעמים כתבתי

ואכתוב שוב

אני

טובה

אני אולד סקול

אני מהסוג שכבר לא מייצרים

לטוב ולרע

אני אמת

אני כנות

אני שקרים

אני מזימות

אני צביעות

אני כיעור

ואולי קצת יופי (עניין של זוויות)

אבל מה שבסוף מייחד אותי

לטוב

לרע

להכל

 

הלב.

לפני כחצי שנה. יום שישי, 24 באוקטובר 2025 בשעה 16:15

טירלול אחד גדול

אין מילה אחרת לתאר

כל בוקר התחיל בבכי

בתחושת מועקה

ואז מסיכת העבודה

שדוקחת, דוחסת

מסתירה עד ללא היכר

את הסערה שמתחוללת לי בנפש

רק מי שהעז להשיר מבט

להסתכל בעיניים

יכל להבחין בה

ובערב מוסיקה

ונעים והקלה

הודעה 

לב

שתיקה

בוקר, בכי, מועקה

ואז שוב

חוזר חלילה

הוא שולט בי

הוא יודע

כמו שאני יודעת

כבלתי את עצמי

והמפתח הלך לאיבוד