לפני כחצי שנה. יום שבת, 18 באוקטובר 2025 בשעה 10:17
אנשים ריקים מתוכן
מהגיון בריא
מנסים לכתוב מילים גדולות
שרק מסגירות כמה קטן המוח שלהם
אז
אולי
די?
אודה לשיתוף פעולה.
הלב שלי.
נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום שישי, 17 באוקטובר 2025 בשעה 2:38
היה יום קשוח אתמול
הדייר של הלב כתב לי
סיפר שהתרגז על אחרת
שאיחלה לו מזל טוב באיחור
ואני, הגבתי בציניות:
"לפחות השקיעה בברכה?
ותתנחם, יש לך אותי"
הוא פחות אהב את התשובה
כעס עליי
אמר שמתחרט שסיפר
שאני לא קולטת אותו
אמרתי:
"אני מהמרת שהייתי הראשונה
שאיחלה לך מזל טוב (כתבתי בדיוק בחצות)
השקעתי, חשבתי, רק כדי שתחייך
ובסוף אתה זוכר את מי ששכחה"
כמובן שביטל אותי ואמר שוב:
"את לא קולטת את הנקודה
לא לגבי האחרת ולא לגבייך"
לא וויתרתי, לפחות ניסיתי
אמרתי שזה לא מגיע לי
לא מבינה איך נוצר הקצר בתקשורת
ואת פשר התגובה
קטע את זה ואמר דיי נגמר מאחורינו.
הלב שלי על 20000
מתנצלת, על אי ההבנה
הוא כמובן ענה שהכל בסדר
הלב שלי לא נרגע
כמובן שכתבתי לו שוב
שאני מקווה ש"נעבור את זה
שזה לא ישאיר "עקבות"
ביקשתי שלא יביע חרטה
אחרי שמספר לי משהו
למי נספר אם לא אחד לשניה
"את עושה ענייין כשאין ממה
לא התכוונתי לגרום לך להרגיש רע
ויודע שגם לך לא הייתה כוונה רעה כלפיי"
אמרנו לילה טוב.
אני שוב נופלת לשם
נמסה
מתבלבלת
מתרפסת
מתחננת
סעמק! סעמק! סעמק!
למה???????
אין לי טיפת אמפתיה לעצמי
הרווחתי ביושר את התחושה
את ההבנה
שאני כלום בעיניו
הוא לא רואה אותי
לא משנה כמה אנסה לבלוט
אני כלי הכלה לסודות שלו
לשריטות שלו
כי אני לא שופטת
כי אני לא מבקרת
כי אני פאקיניג
סתומה!
"יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש
משהו ישתנה
משהו יירגע בנו"
לפני כחצי שנה. יום חמישי, 16 באוקטובר 2025 בשעה 6:46
אני חייבת.
הדרך הזאת לא טובה לי
הדרך הזאת לא נכונה לי
לא
טוב
לי
הדייר של הלב שולט בי
אני חסרת אונים, באמת.
חתיכוש ואני כנראה שלא ניפגש שוב
וזו אני וזה הוא
וזה כבר לא עובד
בא לי חדש
טרי
סקסי
מלהיב
מרגש
בא לי לעוף
לרחף
אבל מתחילה לחשוב
שאולי כבר לא אצליח
שאולי צריכה לקרעקע
את הרצונות
התשוקות
החשקים
החלומות...
אולי
לפני כחצי שנה. יום שישי, 10 באוקטובר 2025 בשעה 13:50
כתבתי לחתיכוש
לא נפגשנו חצי שנה בערך
במונית הלב דפק, הנשימה הייתה כבדה
כבר במעלית ההתרגשות
דעכה אבל המשכתי
אמרתי לעצמי
שאני צריכה את זה
את הזיון, את התשוקה
את המגע הזר
השונה, האחר
הוא פתח את הדלת
וקיבלתי את האישור
טעיתי
לא הייתי צריכה ללכת
זה לא מה שהיה
הוא לא מה שהיה
עבורי.
רציתי רק להזדיין וללכת משם
חברות שלי חיכו לי
ידעתי שאני לא חוזרת הבייתה
התחלנו
הוא חנק
הפליק
סטר
הרטיב
דחף אצבעות
התחלנו להזדיין
חזק
כואב
כשהחלפנו תנוחה
גילינו שאני מדממת
הובכתי
לא ידעתי מה לעשות
מעולם לא קרה לי
הוא היה מדהים
לא התרגש
לא הביך אותי
אפילו לא קם כדי להתנקות
לא יודעת למה
לא יודעת איך
פשוט מצצתי לו את הזין
ככה
בלי לחשוב
כאחוזת דיבוק
וזה הדליק אותו
המשכנו להזדיין
גמרנו
התנצלתי
הודיתי לו שלא עשה דרמה
שלא נגעל ושלא הפסיק הכל
ניקיתי את עצמי
התלבשתי
חזרתי לחברות שלי
הקאתי את הכל החוצה
אבל את המועקה
אי אפשר להקיא
התעוררתי עם סימנים כחולים בשדיים
סימן כחול בתחת
נמאס לי
לא טוב
לא טוב
לא
טוב
לפני כחצי שנה. יום רביעי, 8 באוקטובר 2025 בשעה 16:13
עבר
בציפיה
בתקווה
באכזבה
עצבים
צעקה
מיגרנה
נגמר
עוד
יום
נגמר
לפני כחצי שנה. יום שלישי, 7 באוקטובר 2025 בשעה 6:13
צופה בטלוויזיה
מזפזפת
והדמעות זולגות
הבטן מתהפכת
אני לא קולטת
ספק מבינה
בוודאות מדחיקה
כזאת אני, מדחיקה
האבות, האמהות, האחים, האחיות
נשברים לרסיסים מול מסך הטלוויזיה
הסרטונים של אותו יום נורא
לא נתפס שעברו שנתיים
לא נתפס
אותו בוקר, ברחנו,
השקט שרר באוטו
אף אחד לא דיבר
לא הפעלתי את הרדיו
לא את הטאבלט של הילדים
אפילו הם, הקטנים
הרגישו, זה זמן שקט
רק להגיע הבייתה
רק להגיע הבייתה
ויש אנשים
שהיו בבית שלהם
ואינם עוד
שהיו במקום הכי בטוח
לפחות כך לימדו אותנו
והם
אינם
עוד
איתנו
אני חייבת להבטיח לעצמי
לחיות כל יום מחדש
הדייר של הלב
חתיכוש
כל החברים, חברות שהיו לי
תחושת הבדידות
הכעס
המירמור
להכיל ולחבק
את הטוב
את הרע
מבטיחה לעצמי להודות
שיש לי את הזכות
להרגיש
לפני כחצי שנה. יום שני, 6 באוקטובר 2025 בשעה 8:24
סמים זה כיף
נקודה.
הריחוף
תחושת העירפול
העיניים שמתקשות להיפתח
נשיפת העשן
או הסנפת השורה
האקט הוא כיפי
אבל כל עליה והקוץ שבה
אני אחרת
אני לא אני
עם הדייר של הלב
אני הופכת מסוממת
גם כשאני סאחית לחלוטין
אני מבולבלת
אני מתרגשת
מתאמצת להיראות מעניינת
אבל בסוף יוצאת סתומה
כמו אחרונת הגרופיות שלו
שמתחנחנת, מחמיאה
שותקת
והוא יודע
הוא יודע!!
משחק בקלפים שאני חילקתי לו
קלפים שמקנים יתרון עליי
גם לי יש קלפים, חזקים יותר, משמעותיים
אני הכי חזקה בעולם
והוא יודע
הוא יודע
ועדיין
אני חלשה
אני עיוורת
אני כלום
לא נושמת עד שכותב
כשכותב, כמו משב אוויר
שנכנס לריאות
מרגישה את הפנים
רפויות
והשיח מסתיים
ואז, הקוץ של העליה?
דוקר שוב ושוב ושוב
אני מחוררת כבר
הלב, הנפש נוזלים
וחוזר חלילה
אני גם
יודעת
אני יודעת
וזה מה שהכי כואב
לפני כחצי שנה. יום ראשון, 5 באוקטובר 2025 בשעה 13:12
"כשאתה כאן
מנקה את הבוץ שיבש עלי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך
אני יושבת ומחכה שעות
וכשאתה כאן אז פחות
כשאתה כאן אז פחות
אני משתוללת
כמו חיה פצועה
וכשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן
אני מקיאה את כל מה שבלעתי
אתה אוהב אותי נקיה
אתה אף פעם לא אומר מאיפה באת
אני גם לא שואלת אותך
אני יושבת ומחכה שעות
וכשאתה כאן אז פחות
כשאתה כאן אז פחות
אני משתוללת
כמו חיה פצועה
וכשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן זה נרגע
כשאתה כאן
כשאתה כאן"
לפני כחצי שנה. יום שישי, 3 באוקטובר 2025 בשעה 9:47
כתבתי לו
הוא ענה
הסביר את מהות השתיקה
בימים האחרונים
מבלי ששאלתי
טרח לשאול
אם "הכל טוב איתי?"
לא עניתי
אחרי כמה דק
ציין שהגיע הביתה
שלא יכול לדבר
"שינסה אותי בהמשך"
לא עניתי
בדקתי
ותמיד נשארת באותה הנקודה
מחכה
לכמה רגעים קטנים
מרגישה שנמאס
שמספיק
אבל הרגעים האלה
כמו שבאו, ככה חולפים
הייתי רוצה שיישארו
ובמקום
אני שוב
מצפה
מחכה
כואבת
מגיע לי
מגיע לי
סעמק
לפני כחצי שנה. יום חמישי, 2 באוקטובר 2025 בשעה 8:52
הרבה הרבה הרבה
מאוד זמן
שלא רציתי
לא התחשק לי
לא בער בי
ופתאום
זה היכה בי
בא לי
אני רוצה
שיזיין אותי
שיירד לי עד שאגמור
שיכניס את הזין שלו
להרגיש אותו שוב
להיכנס לבועה
שבה הלב שלי לא קיים
שבה הראש לא עובד
המטרה: סיפוק