סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שלישי, 13 באוגוסט 2024 בשעה 7:02

איך משחררים

בלי לפחד

להתרסק שוב?

 

הלב שלי

עדיין שבור

כאוב

פצוע

 

אבל גם מבקש

להרגיש

להתרגש

הנפש רוצה

משתוקקת

לחיבוק

 

הגוף זקוק

לחום, חיבה

חמלה

 

והפחד מטפטף כמו רעל.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י