אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני 4 חודשים. 25 ביולי 2024 בשעה 8:55

איזה כיף זה לטעות?

לקבל את ההבנה שהצעד שבחרתי לעשות

הוא כלכך שגוי שמתבטא בכאב חזק בבטן

להבין שעשיתי משהו בידיעה שייכאב, שיירוף

עשיתי משהו בניגוד להיגיון, לשכל הישר

התעלמתי מכל הנורות האדומות שהיבהבו

וניסו להזהיר אותי.

הקשבתי ללב, ההוא שלא יודע לחשוב

הלב הזה שלא מבין כלום מהחיים שלו

הלב הזה שבטוח שיסודו של האדם הוא טוב

הלב הזה, הלב הזה.

ייגרום לי לטעות שוב שוב

לכאוב כל פעם עוד קצת

אבל אני רוצה לקוות

שהמוח יציל אותי יום אחד

בתקווה שלא יהיה מאוחר מידי.

grengo​(אחר) - כל כך נכון
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י