סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום ראשון, 28 ביולי 2024 בשעה 4:37

הטלפון רוטט מהודעה שהתקבלה

גוללת את המסך למטה

הלב שלי על 200

כלכך רוצה שזה יהיה אתה

כלכך רוצה שזה יהיה

כל אחד אחר מלבדך

זה אתה.

כותב לי "היי" כאילו כלום

כאילו לא נחנקתי מדמעות

כל הסופש

כאילו לא התרסק לי הלב עוד קצת.

 

אני מנסה שלא להינמס מולך

כמו גלידה בשמש של סוף יולי

מנסה לשמור על קור רוח

אבל הלב..הלב המניאק הזה.

 

כמו תמיד, בנוהל

עובר על כל ה"חברות" שלך

ככה אנחנו קוראים להן

מספר שההיא חזרה

וההיא רוצה

ושעשית ככה וככה לאחרת

ואני? מתכווצת בספה

מרגישה בלתי נראית.

 

ננסה לקבוע להיפגש

כשאחזור מחו"ל

אני נוסע עם הילדה.

 

מסיימים את השיחה

עם לב אדום

שהוא שלח

תמיד מסיימים

עם לב

אדום.

 

"מאוד אוהבת, לא זאת השאלה
אתה מבין נכון, אני לא יכולה
שוב לתת ללב שלי לחטוף ממך כזאת סטירה
אז עכשיו אתה חוזר בחזרה"

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י