הלב שלי.

זה הרי נגמר ממזמן

אני נאחזת באוויר

במילים שנאמרו

מילים ללא משמעות

או אמת.

זה נגמר ואני מסרבת

לקבל, להבין,

לא מבינה רמזים

ולא מבינה שפתאום נעלמים.

כששואלת ישירות

עושים עיקוף 

מתפתלים

משאירים את האש דולקת

קטנה אך מספיקה

כדי לשרוף.

"כל כך פוחדת מסופים
תזכיר תזכיר לי כמה התגעגענו
תכאיב תכאיב כמו שאני הכאבתי לנו
לפעמים אני בוכה ולא רואים"