סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום רביעי, 21 באוגוסט 2024 בשעה 17:24

הוא כתב לי

בלילה, כשישנתי.

ראיתי את ההודעה בבוקר

בחרתי שלא לפתוח,

"לקרא מבחוץ".

 

אשקר אם אגיד

שזה לא עשה לי נעים

להתבוסס בשקר המובהק

של: "הוא חשב עליי".

 

לא, הוא זרק לי עוד פירור

עוד שארית

כדי להשאיר אותי 

מעבר לפינה

שלא איעלם לגמריי.

 

קשה לי להישאר אדישה

להסתכל לסיטואציה

"בלבן של העיניים"

להגיד לעצמי ולהאמין

שמגיע לי יותר.

 

בזמן שהשקר הזה

זה כל מה שיש לי.

 

"לומדים לחיות עם זה ככה
פחות אבל עוד כואב"

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י