אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני חודשיים. 26 באוגוסט 2024 בשעה 18:15

יש מקרים בהם

נותנים לי פתח

קטן

להרגיש בנוח

להגיד את שעל ליבי

את כל ה"סחלה"

את הרגשות הכי עמוקים

המחשבות הכי רעות

קשות ומכוערות

שלי, על עצמי

וזה לא נעים

וזה מרחיק

זה מרתיע

וזה שלב

שאין ממנו חזרה.

 

תדע שהייתי רוצה לתקן

מבינה, שאת הנעשה

לא ניתן להשיב.

 

-לב-

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י