סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שישי, 30 באוגוסט 2024 בשעה 15:41

השיח ביננו היה קצר

עניין של כמה ימים

אבל כמו שנהוג לומר

זו לא הכמות, זו האיכות.

 

מאז, כל פעם שמגיעה

להורים לארוחת שישי

אני נזכרת בך

באיך שגרמת לי 

להרגיש.

 

גם אם זה היה

חד פעמי, רגעי

הרגש נחרט

בזיכרון.

 

לפעמים זה כל מה שנשאר

זכרונות.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י