סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.

40

לפני שנתיים. יום רביעי, 11 בספטמבר 2024 בשעה 14:50

זה מגיע

ממש מעבר לפינה

האם הגעגוע הזה

שאני מרגישה

הוא חלק מהמשבר עליו כולם מדברים?

אולי הזמן שעבר והלב מתגעגע מידי?

למה אנשים מוותרים?

למה אין ערך לשום דבר?

לחברות?

או שאולי

רק אולי

זו אני.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י