הלב שלי.

כולם מדברים על משבר

גיל 40.

אני במשבר כבר כמה שנים

אז מה זה עוד משבר?

כשהייתי צעירה, ימי ההולדת שלי

היו חגיגה.

סוגרת מקום מראש, איוונט בפייסבוק

70-80 אנשים שמגיעים

ואבוי למי שמעז שלא.

שותה מקיאה

שותה, נרדמת על הרצפה בבית של ההורים.

קמה עם האנג אובר וריקנות מבפנים.

אבל היה שמח אז מה זה משנה?

כבר לא סוגרת מקום מראש

לא מכירה כמות כזאת של אנשים

השמחה נגמרה

נשאר הזיוף

החיוך שנמרח כי צריך

כי חייב

כי אין ברירה

וכי קצת מגיע לי.

אני עוברת כלכך הרבה

הנפש שלי סוערת

מחפשת מזור, נחמה

אבל לא מוצאת.

לא בבית ולא מחוץ.

אולי משהו יישתנה

אולי אני אצליח לשנות

להשתנות

ועד אז

פייק איט טיל יו מייק איט.

כמעטיומהולדת40שמח.