אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני חודש. 14 באוקטובר 2024 בשעה 10:14

"השתיקה שלי
זו הצרחה הכי גדולה
שבי
השתיקה שלי
זה הכאב הכי כואב
אצלי

וכשהשקט יפול כמו חול
קולי לאיש לא יגיע
אני יכולתי לבכות אבל
פחדתי שזה יפריע"

 

מה שמבחוץ

זה לא מה שבפנים

אבל למי לעזזל אכפת?

 

Blue eyesavi - הבכי שאת מוציאה החוצה זה החלק הקשה ביותר שיש לבן אדם
אבל זה מראה על החוזק שבו
ברגע שתביני את זה את תתחילי להנות מעצמך יותר ומהחוזק שלך🙏💪🏻🙏
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י