הלב שלי.

דווקא עכשיו

כשאוויר קריר נכנס מהחלון

אני חושבת עליו.

על זה שהיה מבין הראשונים

שדיברתי איתו פה

הראשון (מבין אחדים בודדים)

שחדר לי ללב

שהשיחות היו עמוקות

כנות.

התקרבת אבל

שמרת על מרחק

נתת לי להציץ

אבל נותרת

מסתורי

הראתי לך אותי

מבחוץ כפי שביקשת

מבפנים כמו שרציתי

ושם דווקא שם

יודעת שטעיתי

שגיתי

הלכתי לאיבוד

בין נבכי הנפש שלי

לשגעון של הלב

לא מצאתי את האיזון

והברחתי אותך.

כל נסיונותיי להתקרב

כשלו.

חלקם בנימוס

חלקם או רובם

בשתיקה רועמת.

הלוואי והיית מצליח

להיזכר בטוב

בחצי חיוך

בקול שנשמע לשניות

מעטות, מידי.

הלוואי ויכלתי

לזכות בהזדמנות נוספת

לנסות אחרת

ואולי, רק אולי

לקבל חיבוק.

...אתה יודע מי אתה...

-לב-