סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שלישי, 29 באוקטובר 2024 בשעה 15:45

תחושת הריחוף דועכת לאט לאט

בטבעיות הנדרשת

שאין עליה שליטה

מתגלים סימנים כחולים סגולים

על הטוסיק

על השד השמאלי

סימן נשיכה על הכתף

הכאבים מהמכות גם לא פוסחים

נשמע משוגע אבל זה כאב נעים, כיפי.

 

משתדלת לנשום עמוק

להיזכר בלילה שעבר

חיוך לא רצוני נמרח על הפרצוף

ועדיין, יום שבת מתקרב

אבל כמו השיר

"מסמרים ונוצות

ציפור שלא עפה"

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י