לפני 3 שבועות. 31 באוקטובר 2024 בשעה 19:32
המחשבות משתוללות לי בראש
ביום שבת אראה אותו
זה ממש עוד מעט
הבטן מתהפכת לי
רק מהמחשבה
הוא לא ידע שאני שם
לא ייראה אותי
אבל אני כן
הלב שלי כן
הבטחתי לעצמי
שהוא לא ייקח
לי את המוסיקה
זה גבול אדום
שלא ייחצה.
הוא בכל מקום
ואין לי איך לברוח
אני גם לא רוצה
אבל זה כואב.
כתבתי משהו שאני רוצה לשלוח
חסר לי פאנץ', שורת מחץ
אבל עם רוב הטקסט אני שלמה
יש רגעים ששואלת את עצמי
מה הטעם? בשביל מה?
10 שבועות שלא דיברנו
שתיקה רועמת
כזאת שאומרת הכל
בשקט. בדממה.
אבל מגיע לי
מגיע לי להגיד את שעל ליבי
מגיע לי סוף
מגיע לי קלוז'ר.
