סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום רביעי, 13 בנובמבר 2024 בשעה 5:33

אז למי שעוקב, להלן עדכון.

החתיך מהבר, חזר.

אז אחרי שהתפרקתי פה

שהרסתי, חירבתי, דפקתי

את הסיפור איתו

אחרי ההודעה הדוחה שכתב לי.

אתמול הלכתי לבר

כל הדרך התפללתי

שלא יהיה שם

אממה... ההוא שם למעלה

כנראה היה עסוק

ומר חתיכוש ישב לו על הבר.

הלב שלי על 5000

לא יודעת מה לעשות

לגשת? להגיד שלום מנומס?

להתעלם? התיישבנו אני והחברה

שתינו עסוקות בשלנו

וקמנו לכיוון השירותים

ועברתי דרכו.

הוא הסתובב אליי, חייך חיוך

של חצי מנה פלאפל

מבסוט! (אמא שלי לא מחייכת אליי ככה)

מה נשמע? מה עניינים?

אני כולי בשוק, לא מגיבה 

אומר לי: הכל טוב? 

אני: כן? בטון חצי מופתע

הוא: בטח! 

נתנו נשיקה על הלחי

והמשכתי לדרכי.

 

אחרי כמה דק' מסמס לי:

"אפשר ללכת ביחד הבייתה"

 

הפעם היה קצר לעומת הפעמים הקודמות

אבל עדיין וואוו וואוו וואוו

איזה כיף זה שמישהו עף עלייך

על הגוף שלך

שעושה הכל כדי לענג אותך.

היה לי מהמם

מחכה לנפילה שתבוא

זה ייכאב

אבל איך נקום אם לא ניפול?

 

הזיות זה כאן, למי שתהה :)

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י