שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני 5 שעות. 22 בנובמבר 2024 בשעה 20:17

יש רגעים, ימים

בהם אני מרגישה 

מוצפת, נפשית

בכל קשת הרגשות

כעס, שמחה, עצב, חרמנות

המון תיסכול שורר בנפש שלי

לצד המון סיפוק ורגעים שמחים

ולפעמים, פתאום

בלי ששמה לב

שקט. דממה. קו ישר

כמו זה שמסמל מוות

במוניטור 

וזה מלחיץ אותי

שפתאום לא מצליחה 

להרגיש

החוסר איזון הזה

הקיצוניות בין הטוב לרע

בין ההיגיון לשיגעון

בין הצורך לריגושים

לרצון, לצורך להיות מסופקת

להגיד תודה על מה שיש

לא לקפוץ מעל הפופיק

אבל אולי רק אולי

זה מה שיפה בי

זה מה שמכוער בי

זה מה שדפוק בי

החוסר איזון

הרצון לחוות, להרגיש

להנות מכל העולמות

לבין הצורך בשקט נפשי

מאיר אריאל אמר:

"זה לא נורמלי להיות נורמלי"

אולי יש צדק בדבריו.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י