הרבה זמן שלא בכיתי
מוזר, כי אני בכיינית
אוהבת לבכות
זה משחרר
מנקה
מזקק
והרבה זמן שלא בכיתי
בכי אמיתי כזה שבא מבפנים.
שלושת הימים האחרונים
היו אינטנסיביים
בדברים טובים
בילויים, חברים, סמים
אפילו החלפתי
את הצבע של השיער
בקושי ישנתי
הגעתי לקצה
שוב.
בצהריים הלכתי לשמוע מוסיקה
הייתי בהופעה של אהובתי
מירי מסיקה
הקול שלה עושה לי
עור ברווז
המילים חודרות ללב ולנפש
גם כששומעת אותן
שוב ושוב.
ברגע שנכנסתי לאולם
הסתכלתי על הבמה
והבנתי שהוא לא מופיע היום
הרגשתי הקלה
נשמתי.
התמסרתי למוסיקה
לצלילים, למילים
לתנועות הגוף שלה
לרגש
התמלאתי באושר
והתרוקנתי ממנו
בשניה שהמוסיקה פסקה.
אני מתגעגעת אליו
זה געגוע חולה
שהורס כל חלק בנשמה שלי
לאט לאט
כל פעם קצת.
הרבה זמן שלא בכיתי
אולי עייפתי
אולי מרוב בכי בתקופה האחרונה
זה כבר לא משפיע
אין לזה את אותו האפקט
שהתרגלתי אליו.
יום יבוא וזה יהיה מאחורי
העצב, התסכול, הרגשת האשם,
הרגשת הבושה.