סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שישי, 13 בדצמבר 2024 בשעה 7:34

זה בא בגלים

מכה בי

כמו גל בסלע

הרגש מתנפץ

מתפוצץ לכל עבר

אני מכילה את זה

מרשה לעצמי

להרגיש, לתת לזה מקום

אבל לא מאפשרת 

לעצמי לפעול

מההתפרצות הרגשית הזאת.

 

אני

מתגעגעת

אליו

 

מתגעגעת למישהו שהכרתי

לחברות שלא תחזור

לא משנה כמה אנסה

זה מת

 

בא לי לצרוח

כל הזמן מחפשת

דרכים לשחרר את המועקה

זה יגיע

זה יקרה 

אבל גם ההכרה בזה

מפחידה אותי

כי..מה אז?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י