סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום חמישי, 26 בדצמבר 2024 בשעה 5:22

לא מצליחה להבין

למה שכחנו להיות

בני אדם

בוחרים בפתרון הקל

בורחים

נעלמים

אין ערך לשום דבר

לאהבה

מגע 

מילים

חברות

הכל עטוף

באינטרסים

הכל מתחיל ונגמר בשאלה

"איך זה משרת אותי"

הצד השני

לא רלוונטי

נדרוס

נרסק

נשפיל

נזלזל

כל עוד זה ישרת אותנו

קשה לי

קשה לי שהוא וויתר עליי

יותר קשה לי 

שהוא לא מודה בזה

הוא כתב פעם: "אנשים זו לא המצאה מי יודע מה"

 

צדק.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י