סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שישי, 3 בינואר 2025 בשעה 12:51

נפלתי

ופשוט לא מצליחה

לקום.

 

מנסה להתנחם

בזיונים חסרי משמעות

לילות ארוכים

משני תודעה

מעט שעות שינה

המון בכי

 

הלכתי לאיבוד

ואני לא מוצאת

את הדרך חזרה

הבייתה

להרגשת השייכות

לחברות

לחיבוק

לרגש

לחום

להרגשת הבטחון

להרגיש פחות לבד

לידיעה שיהיה 

מי שייתפוס

כשאפול

 

אבל אסור לי ליפול

אסור להראות חולשה

אסור לבקש

אסור לצפות

שומדבר לא שלי

גם מה שנדמה לרגע

שכן

הרגע קצר

ומסתיים מהר

 

מתגעגעת לשיחות עמוקות

ניסיון לקלף עוד שכבה

ממני, ממך, מאיתנו

אבל אין אותך, אין אותנו, מעולם לא היה

בעיקר 

אין אותי.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י