סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שבת, 11 בינואר 2025 בשעה 19:14

אני תוהה

ומצד שני

יודעת בוודאות

איזה מצב מוזר

שיש איזון

בין

התהיה הלא מודעת

לעובדות שאי אפשר להתעלם

מהמשמעות שלהן

 

הוא לא חיפש אותי

לא תהה לאן נעלמתי

הכל יישאר אותו הדבר

עד שאהיה מספיק

חזקה

כדי לעשות את הצעד

המתבקש כלכך

עד שאבין

שהכאב התמידי

שאני חיה איתו

יום

יום

ייגמר

אם רק אפסיק לפחד

אם רק אסכים להודות

להבין

להפנים

שאין לי כבר מה להפסיד

זה מת

ואין דרך חזרה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י