סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנתיים. יום שישי, 17 בינואר 2025 בשעה 1:53

אני חייבת לשנות גישה

ללמוד להסתכל על הדברים

אחרת בכל מה שקורה

עם הדייר של הלב.

 

הוא רואה את הדברים אחרת

שונה ממני

מה שהיה ביננו

לא יחזור

לא באותו האופן

לא באותה הרמה

אבל 

אפשר אחרת

 

אני צריכה להחליט

אם מסוגלת

להסתגל, להתרגל

למציאות חדשה

או

שלא נותרה ברירה

ולסיים את זה

מול עצמי.

 

הוא כתב לי אתמול

אחר הצהריים

לא שעה אופיינית לו

בדרך כלל זה בלילה.

 

לא עניתי.

"שוב מפזר לי פירורים" 

הוא בטח באמצע חזרות

ולא באמת פנוי" אמרתי לעצמי

באוטומט. זקפתי לרעתו.

 

או

שאבחר לפרש את הסיטואציה

אחרת: "היו לו כמה דקות פנויות

והוא בחר לכתוב לי" ממקום טוב

חיובי

חברי.

 

עכשיו זה אני מולי

אין לי את מי להאשים

ממי לדרוש

זה אני מולי

 

בוקר טוב

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י