הלב שלי.

"אנשים שנשארו קטנים
קרובים יותר לדשא, לפרחים,
קרובים יותר אל הילדות, אל החולות היחפים,
אל המראות הכי יפים.

אנשים שנשארו קטנים,
אתה חושב שהם עוד ילדים.
כאילו לא גמרו לחלום, אולי עוד לא גמרו לגדול,
אתה צודק בסך הכל.

אנשים שנשארו קטנים,
לרוב נושאים איתם חלום גדול,
והם נושאים אותו כמו כתר, נושאים אותו כמו זר
שלא יפול ויתפזר.

הם מביטים אליך בחיוך,
רואים אותך וגם את השמים.
זה שיך לאהבה שבה רואים את הדברים
ולזוית הראיה.

איש קטן, אפילו אם יפול,
אז אין לו דרך ארוכה בדרך כלל.
כמה הוא כבר יכול ליפול? זה לא כואב, זה לא נורא
וקל לקום בחזרה.

אנשים, אם אין להם חבר,
שיבחרו רק חברים קטנים.
הם לא תופסים הרבה מקום, הם לא צריכים הרבה דברים,
הם משאירים לאחרים.

והשיר מוגש במקום פרח קטן, או נשיקה חמה,
לאנשים הקטנים ולנשים הקטנות
שבקהל
ושעל הבמה."