הלב שלי.

העיניים צורבות

הגרון חנוק

בשניה שמניעה

את הרכב

הדמעות זולגות

כאילו קיבלו אישור

"עכשיו אפשר

אף אחד לא רואה"

אני רוצה שיהיה לי טוב

תוהה,

אם הייתי יכולה 

להחזיר את הזמן לאחור

מה הייתי משנה?

את הדייר של הלב?

את הסמים?

כמות/סגנון הבילויים?

את הסביבה החדשה

שבה אני נמצאת?

את עצמי?

את חתיכוש?

לא הייתי נכנסת לכלוב?

ומה הייתי בוחרת במקום?

לא לחלום?

לא לפנטז?

אולי הייתי מצליחה

להגיד תודה

על מה שיש

ויש

אולי אני כפוית טובה

אולי אני יורקת לבאר

ממנה אני שותה

ואולי, ככה זה

והאושר לא מגיע לכל אחד