הלב שלי.

אני משתמשת 

הרבה במילה הזאת

לאחרונה.

כשעובר עוד יום 

שהדייר של הלב לא כתב

עוד יום שבעלול ממשיך

עם הסיילנט טריטמנט

עוד יום שאני וחתיכוש

מנסים להיפגש

ולא מצליחים.

חתיכת תקופה

עוברת פה

איפה שלא מסתכלים

נתקלים בקושי

עצב, מועקה

חוסר אונים

כאילו יש משהו באוויר

וזה לא פוסח על אף אחד.

אז אם אסכם

אני עצובה

אני עצבנית

מתוסכלת

מתגעגעת

ובא לי להזדיין.

פרקתי.