סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום ראשון, 2 בפברואר 2025 בשעה 9:52

17 שנה.

17 שנה.

אני בת 40

תעשו את החישוב

ולא משנה כמה

נתתי

הענקתי

עברתי

השקעתי

כן, טעיתי

שגיתי

הגזמתי

פגעתי

אבל לקבל בעיטה בתחת

ולבקש שאסיים לפני המינימום

שחייבת? אין מעליב מזה

אני מרגישה מושפלת

בנוסף שהמנהלת שלי

היא "החברה הכי טובה שלי"

כבר 17 שנה.

אני גמורה

לא מאמינה שזה קורה לי.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י