הלב שלי.

לקום וללכת

להיעלם

לתקופה קצרה

ארוכה

או לתמיד

לבלוע כדורים

לקפוץ מהמרפסת

לחתוך ורידים

כל האמצעים כשרים

אבל בניגוד לאחרים

אני חושבת עליהם

על "האחרים"

על ההורים

על הילדים

רק להם באמת אכפת

וכן, הכאב יעבור

והכל חולף

אבל יישאר להם חור בלב

בצורה שלי

(ואף אחד לא רוצה את הצורה שלי על הלב)

אני נשברת

וקמה

וחוזר חלילה

"כל כיוון שבו הלכנו

לא הוביל לשום מקום"

מאגרי הכח

הסבלנות

האוויר

הרצון

כל המאגרים מתרוקנים

ואין גיבוי

ואין מקור לחידוש המלאי

אני נגמרת

כל

יום

קצת