סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שני, 28 באפריל 2025 בשעה 1:58

מתחילה להתרגל

לבכות בבוקר

בדקות הספורות

לפני שהילדים קולטים 

שהתעוררתי

ברגעי השקט היחידים

אני בוכה

הלב דופק חזק

מבינה שהיום

יימלאו 8 שבועות

לשתיקה ביננו

והדמעות ממשיכות 

לשרוף לי את הלחיים

נושמת, מנגבת את הדמעות

שמה את המסיכה הבלתי נראית

ומתחילה את היום

 

עוד יום בלעדיו

איך דוד אומר:

"בסוף מתרגלים להכל"

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י