סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום רביעי, 30 באפריל 2025 בשעה 3:16

יש לי שני ילדים

בן ובת

לכל אחד אופי שונה

התנהגות שונה

עם כל אחד מהם

יש קושי שונה

והיום הבת הקטנה שלי

הביאה אותי לקצה

קצה גבול יכולת ההכלה 

שהנפש שלי יכלה לשאת

אני מרגישה שסוחבת 

את כל "העולם" שלי 

על הכתפיים

והיום נפלתי על ברכיי

אחרי מלחמת התשה

היא נכנסה לגן

אני חזרתי לאוטו

ופשוט צרחתי את נשמתי

בכיתי, בכי של כאב

בכי של ייאוש

בכי של שבר

בכי שבא מהבטן

הדמעות קפצו מהעיניים

ולא עמדו בקצב הייצור

הנשימה הפכה כבדה

הגרון נהיה צר

והריאות נסגרו

לא הצלחתי לנשום

אני חייבת למצא את כפתור האיפוס

האיתחול

"משהו חייב להשתנות, מישהו עוד ייפגע"

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י