שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שישי, 9 במאי 2025 בשעה 16:51

אני שותקת

אולי הפעם אצליח

לתת לרגש לשקוע

לזמן לעשות את שלו

אני שותקת

וזה שורף אותי

למה?

למה אני צריכה לשתוק?

להמשיך לסחוב את המועקה

את ההרגשה שאני כלום

שהוא ניצל אותי

השתמש בי

כבר שנתיים

שנתיים שמנסה לקבל 

תשובה כנה

שהקשר ההזוי הזה נגמר

ובמקום זה

הוא מבקש שננסה שוב

וכבר 10 שבועות (מי סופר)

שלא החלפנו מילה

אני רוצה לכתוב לו

את שעל ליבי

בבטחון

להיות שלמה

להבין ולהאמין

שאם הוא מרשה לעצמו 

למה שאני לא?

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י