הלב שלי.

אני לא אדם שנוטר טינה

אני סולחת, מוחלת

מעריכה סליחה אמיתית וכנה

תמיד זוכרת

בעצם, כמעט תמיד סולחת

לדייר של הלב

לעולם לא אסלח

הוא לקח ממני משהו

שאי אפשר להחזיר

שבר בי משהו

שאי אפשר לתקן

השאיר צלקת 

ששום משחה

או טיפול לייזר

לא יסירו

הותיר מום בלב שלי

מום בנפש

מנסה להבין 

איך הגעתי למצב הזה

נפלתי לא פעם

כאבתי, בכיתי

אבל תמיד הצלחתי לקום

להמשיך ללכת

מחיתי את הדמעות

ניקיתי את הליכלוך מהבגדים

מהלב

והמשכתי

אבל הפעם זה שונה

זה עמוק מדמעות

הליכלוך נדבק לבגדים

וכבר לא רואים או יודעים

מה היה הצבע שלהם 

משפשפת את הגוף במקלחת

שופכת כמוית של סבון

שום דבר לא עוזר

הסירחון נשאר

הכאב מורגש

בכל פעימה

בכל נשימה

והפחד

הפחד מהיום

שבו אפסיק להרגיש