הלב שלי.

היא מציעה, כבר תקופה

שיחפש אותך ולא יימצא

שתוכלי את לשחרר 

את התקווה 

שאת נאחזת בה

ולמרות שמנסה

את לא מצליחה להרפות

היא צודקת

היא חכמה

ויותר מהכל

היא באמת אוהבת אותי

אכפת לה

והיא כואבת את כאבי

אני יודעת שהיא צודקת

שזו עיצה שתטיב איתי

שזה המעשה הנכון

אבל אני לא מצליחה

לא מצליחה להסתכל

לסוף של הקשר הזה

עם הדייר של הלב

בעיניים.

להודות בלב שלם

בהבנה מלאה

בצורה "אקטיבית" 

שזה נגמר

מריצה לעצמי מנטרה

בבוקר, בלילה

"אני אעבור אותך,

אני אצליח"

כל יום שעובר

מביא איתו קושי

אבל גם מביא איתו

הקלה

"יום אחד זה יקרה, בלי שנרגיש

משהו יישתנה, משהו יירגע בנו"