הלב שלי.

אני צריכה למצא את הדרך

לנצח את הדייר של הלב

ההרגשה הזאת

שאני אפסה

שאני כלום

שהוא השתמש בי וזרק

קיבלתי ממנו המון

לא הרבה פחות משנתתי

ועדיין

ידו על העליונה

שוב

הוא קיבל את מה שרצה

איך שרצה

ובשתיקה

זה שורף אותי מבפנים

הריי אני יודעת את האמת

אני יודעת שהוא האפס מביננו

הוא זה שחי חיים עצובים

מושתתים על שקר ובגידות

ועדיין

הוא ניצח

הזיז אותי הצידה

ואני כבר שנתיים מתחננת

מתרפסת

שיסיים את זה "יפה"

שיגיד, "נגמר"

ושום דבר לא עזר

והוא לא אמר

והוא כנראה גם לא יגיד

אני לא מוצאת מנוח

לא מוצאת נחמה

הימים עוברים

והמועקה כאילו עומדת במקום

התבצרה

לא זזה

לא מתפנה

"ורק אני מרוב אהבה, שותקת"