סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שני, 30 ביוני 2025 בשעה 14:08

לא רואה את הדמעות

שמציפות את העיניים

את נשיכת השפתיים

את הבעת הפנים

רק שלא ישימו לב

בין המון של אנשים

תחת שמש יוקדת

וחום בלתי נסבל

אני מסתכלת על הבן שלי

הלב מתמלא גאווה ואושר

אבל הנפש

הנפש שלי כלכך עצובה

האושר יגיע אליה

זה יקרה

אולי לא מחר

אולי לא מחרתיים

אבל זה יקרה

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י