הלב שלי.

התחלתי השבוע לעבוד בעבודה חדשה

הכל חדש

הבגדים שאני לובשת

העיסוק

האנשים

שעות העבודה

הכל חדש

אני מצליחה להיות נורא חיובית

עסוקה בללמוד

עסוקה בעשיה

חוזרת מותשת

ממש באפיסת כוחות

ועדיין...

הוא שם

In the back of my mind

העובדה שצפה לי בסטורי

לא עברה לידיי

זה משפיע, לא משנה

כמה אנסה לשקר לעצמי 

שזה לא

אני מתגעגעת 

זה לא עובר

זה לא מרפה

הזמן עובר

המרחק רק גדל

והגעגוע, הכמיהה

רק מתגברים

תוהה איך הוא תלש אותי מהלב שלו

תלש, קימט, זרק, שכח.

איך הוא מצליח להיות בידיעה

שפגע בי כלכך

ואיך זה לא מזיז לו

איך כלכך כלכך כלכך לא אכפת לו

ואיך אני נגמרת

כל יום קצת