סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני שנה. יום שלישי, 22 ביולי 2025 בשעה 14:14

ואני חיה איתו

בתוכי

התרגלתי לכאב התמידי

שנלווה אליו

למום הזה שנוצר בי

בלב

בנפש

אני עייפה

לא משנה כמה שעות שינה

לא משנה כמה אנסה

אני עייפה

מותשת

זה גוזל ממני הכל

אני לא זוכרת 

מה המשמעות של "נחת"

עובדת

חוזרת לילדים

וברגע שהם נרדמים

כמו בלחיצת כפתור

אני נכבית גם

מתי זה יעבור

מתי?

קיבינימט איתי

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י