סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום שלישי, 12 באוגוסט 2025 בשעה 12:56

הדפוקה

השגויה

הכואבת

שורטת

מצלקת

זאת הדרך שלי

אני צריכה לעבור אותה

בלי קיצורים

בלי וויתורים

להסתכל לאמת בעיניים

אין לאן לברוח

והפעם גם בלי רעשי רקע

שומעת את רחשי הלב שלי

את המחשבות שלי

מרגישה את הדמעות

את הצמרמורות בגוף

את הבטן מתהפכת

זאת אני מול עצמי

לבד

כי בחרתי

כי החלטתי

כי אי אפשר אחרת

זה עד הסוף 

עד הקצה

עד שלא יישאר 

מה לשרוף, מה לאבד

כדי שאוכל להיות נקייה

ולהתחיל הכל מחדש.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י