סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום ראשון, 14 בספטמבר 2025 בשעה 7:00

הבוקר, בסביבות 03:30

פתאום נפל לי האסימון

הוא שוב הערים עליי

שוב התרגשתי, שוב התקפלתי

שוב לא עמדתי על שלי

והפכתי לחסרת עמוד שידרה

אני כועסת, זועמת, רותחת

על עצמי, עליי

איך הגעתי לכאן?

איך אני, הגסה, הוולגרית

זו שהקוצים שלה שלופים

או נשלפים בטבעיות

הפכתי לשלולית, לרכיכה

קיבינימט איתי

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י