סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום שישי, 10 באוקטובר 2025 בשעה 13:50

כתבתי לחתיכוש

לא נפגשנו חצי שנה בערך

במונית הלב דפק, הנשימה הייתה כבדה

כבר במעלית ההתרגשות

דעכה אבל המשכתי

אמרתי לעצמי

שאני צריכה את זה

את הזיון, את התשוקה

את המגע הזר

השונה, האחר

הוא פתח את הדלת

וקיבלתי את האישור

טעיתי

לא הייתי צריכה ללכת

זה לא מה שהיה

הוא לא מה שהיה

עבורי.

רציתי רק להזדיין וללכת משם

חברות שלי חיכו לי

ידעתי שאני לא חוזרת הבייתה

התחלנו

הוא חנק

הפליק

סטר

הרטיב

דחף אצבעות

התחלנו להזדיין

חזק

כואב

כשהחלפנו תנוחה

גילינו שאני מדממת

הובכתי

לא ידעתי מה לעשות

מעולם לא קרה לי

הוא היה מדהים

לא התרגש

לא הביך אותי

אפילו לא קם כדי להתנקות

לא יודעת למה

לא יודעת איך

פשוט מצצתי לו את הזין

ככה

בלי לחשוב

כאחוזת דיבוק

וזה הדליק אותו

המשכנו להזדיין

גמרנו

התנצלתי

הודיתי לו שלא עשה דרמה

שלא נגעל ושלא הפסיק הכל

ניקיתי את עצמי

התלבשתי

חזרתי לחברות שלי

הקאתי את הכל החוצה

אבל את המועקה

אי אפשר להקיא

התעוררתי עם סימנים כחולים בשדיים

סימן כחול בתחת

נמאס לי

לא טוב

לא טוב

לא

טוב

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י